בני מאשר בע"מ ואח' נ' בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת הגישה תובענה כספית כנגד הנתבעים בסך של 25,067 ש"ח בטענה להפרת הסכם לתשלום עבור עבודות שיפוץ. הנתבעים הגישו כנגד התובעת תביעה שכנגד בסך של 126,110 ₪ בטענה לנזקים שנגרמו להם עקב עבודה לקויה ורשלנית.

בדיון שהתקיים בפני הושג בין הצדדים הסדר, כמפורט בפרוטוקול הדיון, על פיו, בין השאר, הסמיכוני הצדדים לפסוק בתובענה ובסכסוך על דרך הפשרה ועל פי שיקול דעתי, בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

התביעה העיקרית מתבססת על הטענה כי עבור עבודות השיפוץ התחייבו הנתבעים לשלם לתובעת סך של 30,523 ₪ (כולל מע"מ). לטענת הנתבעים סוכם כי על סכום זה תינתן הנחה אך הנתבעים לא הציגו אסמכתאות כתובות לטענה זו ובכתב ההגנה (למשל סע' 13) ערכו תחשיביהם בהתבסס על אותו סכום לו טוענת התובעת. מאחר ואין מחלוקת כי התובעת בצעה את העבודות, זכאית התובעת למלוא הסכום המוסכם ובניכוי המקדמה – 20,523 ₪.

התובעת בקשה לחייב בתשלום גם את הנתבע 2 בהיותו בעל מניות ומנהל בנתבעת 1, אולם לא מצאתי כל אסמכתא לטענה זו. ההסכם נכרת בין התובעת לנתבעת 1 וגם החבות בתשלום הינה על הנתבעת 1. התובעת בקשה אף לחייב את הנתבעים בתשלום עבור השבתת פועלים אולם לא הציגה כל פירוט או ראיות לטענה זו.

התביעה שכנגד מתבססת בעיקרה על חוות דעת מומחה. לאחר שבחנתי את הסעיפים השונים בממצאי המומחה, אני סבור שבחלקם מתייחסים הממצאים למחלוקות בתוכן ההתחייבויות בהסכם (כגון המחלוקת בדבר סוג העץ ממנו יבנו המדרגות בעניינה אינני מקבל את קביעת המומחה), בחלקם מתייחסים הממצאים לליקויים שאינם אלא ליקויים אסתטיים שלא ברור אם תוקנו או יתוקנו (כגון ליקויי צביעה), בחלקם מתייחסים הממצאים להוצאות שאינן חיוניות בעיני וודאי שלא נתמכות באסמכתאות (כגון פיקוח הנדסי או פינוי חומרי בניין) ובחלקן אף נוקבות בסכומים שאינם סבירים ביחס להסכם המקורי. אני סבור שבגין הליקויים הנטענים ראוי לחייב את התובעת בפיצוי כולל בסך 3,000 ₪.

לא מצאתי יסוד לחיוב התובעת בטענה לפיצוי החנות בקומה הראשונה, שכן לא שוכנעתי לקיומו של קשר סיבתי בין הפיצוי לעבודת התובעת או להפרת התחייבויותיה. אף ליתר טענות הנתבעים לא מצאתי בסיס.

בקיזוז הסכומים אשר בהם חויבה התובעת, נותר לזכותה סך של 17,523 ₪.

אשר על כן, על סמך כל החומר שלפניי, תוך שאני נותן משקל להסכמה בין הצדדים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, אני פוסק כי על הנתבעת 1 לשלם לתובעת את הסכום של 17,523 ₪.

אף שקבלתי מקצת מטענות הנתבעים, אני סבור שהתביעה שכנגד הוגשה בסכומים מופרזים. בהתחשב בכך ובמכלול הטענות הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשאת בהוצאות התובעת בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ.

הסכומים בהם מחויבים הנתבעים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, י"ג סיון תש"ע, 26 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: